א׳הֲלֹֽא־חׇכְמָ֥ה תִקְרָ֑א וּ֝תְבוּנָ֗ה תִּתֵּ֥ן קוֹלָֽהּ׃
הלא חכמה תקרא. הלא התורה מכרזת אליכם דברים האמורים למטה בענין:
ב׳בְּרֹאשׁ־מְרֹמִ֥ים עֲלֵי־דָ֑רֶךְ בֵּ֖ית נְתִיב֣וֹת נִצָּֽבָה׃
ג׳לְיַד־שְׁעָרִ֥ים לְפִי־קָ֑רֶת מְב֖וֹא פְתָחִ֣ים תָּרֹֽנָּה׃
לפי קרת. תקרה הנתונה על השער ויושבים עליה:
תרונה. תזעקנה ומה היא אומרת אליכם אישים אקרא:
ד׳אֲלֵיכֶ֣ם אִישִׁ֣ים אֶקְרָ֑א וְ֝קוֹלִ֗י אֶל־בְּנֵ֥י אָדָֽם׃
ה׳הָבִ֣ינוּ פְתָאיִ֣ם עׇרְמָ֑ה וּ֝כְסִילִ֗ים הָבִ֥ינוּ לֵֽב׃
ו׳שִׁ֭מְעוּ כִּֽי־נְגִידִ֣ים אֲדַבֵּ֑ר וּמִפְתַּ֥ח שְׂ֝פָתַ֗י מֵישָׁרִֽים׃
שמעו כי נגידים אדבר. דברי נגידות וחשיבות:
ז׳כִּֽי־אֱ֭מֶת יֶהְגֶּ֣ה חִכִּ֑י וְתוֹעֲבַ֖ת שְׂפָתַ֣י רֶֽשַׁע׃
ח׳בְּצֶ֥דֶק כׇּל־אִמְרֵי־פִ֑י אֵ֥ין בָּ֝הֶ֗ם נִפְתָּ֥ל וְעִקֵּֽשׁ׃
נפתל ועקש. עקמומיות:
ט׳כֻּלָּ֣ם נְ֭כֹחִים לַמֵּבִ֑ין וִ֝ישָׁרִ֗ים לְמֹ֣צְאֵי דָֽעַת׃
י׳קְחֽוּ־מוּסָרִ֥י וְאַל־כָּ֑סֶף וְ֝דַ֗עַת מֵחָר֥וּץ נִבְחָֽר׃
מחרוץ. ממיני הזהב הוא:
י״אכִּֽי־טוֹבָ֣ה חׇ֭כְמָה מִפְּנִינִ֑ים וְכׇל־חֲ֝פָצִ֗ים לֹ֣א יִֽשְׁווּ־בָֽהּ׃
מפנינים. מרגליות:
לא ישוו בה. לא ידמו לשויה:
י״באֲֽנִי־חׇ֭כְמָה שָׁכַ֣נְתִּי עׇרְמָ֑ה וְדַ֖עַת מְזִמּ֣וֹת אֶמְצָֽא׃
שכנתי ערמה. אצל ערמה, שכיון שלמד אדם תורה נכנס בו ערמימות של כל דבר:
י״גיִ֥רְאַ֣ת יְהֹוָה֮ שְֽׂנֹ֫את־רָ֥ע גֵּ֘אָ֤ה וְגָא֨וֹן ׀ וְדֶ֣רֶךְ רָ֭ע וּפִ֨י תַהְפֻּכ֬וֹת שָׂנֵֽאתִי׃
יראת ה' שנאת רע. זהו המוסר שהחכמה מכרזת לבריות:
י״דלִֽי־עֵ֭צָה וְתוּשִׁיָּ֑ה אֲנִ֥י בִ֝ינָ֗ה לִ֣י גְבוּרָֽה׃
ט״ובִּ֭י מְלָכִ֣ים יִמְלֹ֑כוּ וְ֝רֹזְנִ֗ים יְחֹ֣קְקוּ צֶֽדֶק׃
בי מלכים ימלוכו. שהדינים והמשפטים אני מלמדם:
ט״זבִּ֭י שָׂרִ֣ים יָשֹׂ֑רוּ וּ֝נְדִיבִ֗ים כׇּל־שֹׁ֥פְטֵי צֶֽדֶק׃
י״זאֲ֭נִי (אהביה) [אֹהֲבַ֣י] אֵהָ֑ב וּ֝מְשַׁחֲרַ֗י יִמְצָאֻֽנְנִי׃
אהב. כמו אאהב:
אהבי. אהביה כתיב אמר הקב"ה אני אהביה של תורה אהב זו שמעתי מרבי אהרן בשם רבי נתן:
ימצאנני. נו"ן יתירה חמשים שערי בינה אמציאנו:
י״חעֹֽשֶׁר־וְכָב֥וֹד אִתִּ֑י ה֥וֹן עָ֝תֵ֗ק וּצְדָקָֽה׃
י״טט֣וֹב פִּ֭רְיִי מֵחָר֣וּץ וּמִפָּ֑ז וּ֝תְבוּאָתִ֗י מִכֶּ֥סֶף נִבְחָֽר׃
כ׳בְּאֹֽרַח־צְדָקָ֥ה אֲהַלֵּ֑ךְ בְּ֝ת֗וֹךְ נְתִיב֥וֹת מִשְׁפָּֽט׃
כ״אלְהַנְחִ֖יל אֹהֲבַ֥י ׀ יֵ֑שׁ וְאֹצְרֹ֖תֵיהֶ֣ם אֲמַלֵּֽא׃
להנחיל אוהבי יש. יש אתי נחלה רבה:
כ״ביְֽהֹוָ֗ה קָ֭נָנִי רֵאשִׁ֣ית דַּרְכּ֑וֹ קֶ֖דֶם מִפְעָלָ֣יו מֵאָֽז׃
ראשית דרכו. קודם בריאתו של עולם:
כ״גמֵ֭עוֹלָם נִסַּ֥כְתִּי מֵרֹ֗אשׁ מִקַּדְמֵי־אָֽרֶץ׃
נסכתי מראש. ל' נסיכי בני אדם (יחזקאל לה):
כ״דבְּאֵין־תְּהֹמ֥וֹת חוֹלָ֑לְתִּי בְּאֵ֥ין מַ֝עְיָנ֗וֹת נִכְבַּדֵּי־מָֽיִם׃
חוללתי. נבראתי:
כ״הבְּטֶ֣רֶם הָרִ֣ים הׇטְבָּ֑עוּ לִפְנֵ֖י גְבָע֣וֹת חוֹלָֽלְתִּי׃
בטרם הרים הטבעו. בתוך המים:
כ״ועַד־לֹ֣א עָ֭שָׂה אֶ֣רֶץ וְחוּצ֑וֹת וְ֝רֹ֗אשׁ עַפְר֥וֹת תֵּבֵֽל׃
ארץ וחוצות. ארץ ישראל ושאר ארצות:
וראש עפרות תבל. אדם הראשון:
כ״זבַּהֲכִינ֣וֹ שָׁ֭מַיִם שָׁ֣ם אָ֑נִי בְּחֻ֥קוֹ ח֝֗וּג עַל־פְּנֵ֥י תְהֽוֹם׃
בחקו חוג על פני תהום. כשרקע חוג הארץ על המים, חוק גבול בל יעבור:
חוג. לשון הקף כמו ובמחוגה יתארהו (ישעיה מד) קונפא"ש בלעז:
כ״חבְּאַמְּצ֣וֹ שְׁחָקִ֣ים מִמָּ֑עַל בַּ֝עֲז֗וֹז עִינ֥וֹת תְּהֽוֹם׃
בעזוז. כשהגביר מעיינות תהום:
כ״טבְּשׂ֘וּמ֤וֹ לַיָּ֨ם ׀ חֻקּ֗וֹ וּ֭מַיִם לֹ֣א יַֽעַבְרוּ־פִ֑יו בְּ֝חוּק֗וֹ מ֣וֹסְדֵי אָֽרֶץ׃
בשומו לים חוקו. וגזר על ים סוף כשבראו על מנת להבקע לפני משה:
בחקו מוסדי ארץ. בחיקתו, מל' חקו כמו על כפים חקתיך (שם מט) וכן ומחיק הארץ (יחזקאל מג):
ל׳וָאֶהְיֶ֥ה אֶצְל֗וֹ אָ֫מ֥וֹן וָאֶהְיֶ֣ה שַׁ֭עֲשׁוּעִים י֤וֹם ׀ י֑וֹם מְשַׂחֶ֖קֶת לְפָנָ֣יו בְּכׇל־עֵֽת׃
אמון. גדילה אצלו ל' האמונים עלי תולע (איכה ד׳:ה׳):
יום יום. אלפים שנה:
ל״אמְ֭שַׂחֶקֶת בְּתֵבֵ֣ל אַרְצ֑וֹ וְ֝שַׁעֲשֻׁעַ֗י אֶת־בְּנֵ֥י אָדָֽם׃ {פ}
משחקת בתבל ארצו. כל דורות הרשעים שהיו מאדם ועד נח ומנח ועד אברהם הייתי משחקת עליהם:
ושעשועי. צפיתי עד בא דור המדבר ויקבלוני:
ל״בוְעַתָּ֣ה בָ֭נִים שִׁמְעוּ־לִ֑י וְ֝אַשְׁרֵ֗י דְּרָכַ֥י יִשְׁמֹֽרוּ׃
ועתה בנים שמעו לי:
ל״גשִׁמְע֖וּ מוּסָ֥ר וַחֲכָ֗מוּ וְאַל־תִּפְרָֽעוּ׃
ואל תפרעו. ואל תבטלו מוסרי:
ל״דאַ֥שְֽׁרֵי־אָדָם֮ שֹׁמֵ֢עַֽ֫ לִ֥י לִשְׁקֹ֣ד עַל־דַּ֭לְתֹתַי י֤וֹם ׀ י֑וֹם לִ֝שְׁמֹ֗ר מְזוּזֹ֥ת פְּתָחָֽי׃
לשקוד. לשמור:
על דלתותי. להכנס ראשון לבית המדרש ולבית הכנסת ולצאת אחרון:
ל״הכִּ֣י מֹ֭צְאִי (מצאי) [מָצָ֣א] חַיִּ֑ים וַיָּ֥פֶק רָ֝צ֗וֹן מֵיְהֹוָֽה׃
ל״ווְֽ֭חֹטְאִי חֹמֵ֣ס נַפְשׁ֑וֹ כׇּל־מְ֝שַׂנְאַ֗י אָ֣הֲבוּ מָֽוֶת׃