א(א) אחר קריאת המגילה וכו' - עיין במ"א שמצדד דאחר שמו"ע אומר ק"ש עם תתקבל וכ"כ בא"ר ואחר אמירת ואתה קדוש שאומרים אחר קריאת המגילה יאמר ק"ש בלא תתקבל וא"ר כתב דיוכל ג"כ לומר תתקבל ויחזור תתקבל על תפלה דבסדר קדושה ובשחרית יאמר חצי קדיש אחר ש"ע ולאחר סדר קדושה ק"ש עם תתקבל:
ב(ב) ואומר ויתן לך - במו"ש אחר הבדלה וההבדלה הוא אחר סדר קדושה כמו בשאר ימות השנה ומה שכתב וקורים המגילה הוא ענין בפני עצמו:
ג(ג) ואח"כ מבדילין - דכל מה שיש לאחר את ההבדלה ביציאת היום מאחרינן לה:
ד(ד) בלילה - אפילו אם הקדים להתפלל ערבית קודם צאת הכוכבים:
ה(ה) אין מחזירין אותו - עיין לעיל בסימן תרפ"ב ס"א וה"ה בענינינו. ולענין על הנסים בבהמ"ז עיין לקמן בסימן תרצ"ה ס"ג:
ו(ו) אבל לא בט"ו - כיון שאין שייך זה לאותו היום הו"ל שלא מעין המאורע והוי הפסק בתפלה מיהו אם אמרו אין מחזירין אותו דמ"מ יש קצת שייכות בימים אלו. כרכים הספיקות אם הם מוקפות חומה אומרים על הנסים בתפלה בשני ימים ואין זה הפסק כיון דמספק אומרים. שחרית משכימין לביה"מ. אין לחלוץ התפילין אף שהתפללו כבר עד אחר קריאת המגילה דדרשינן ויקר אלו תפילין [מנהגים]:
ז(ז) הלל - דבשלמא ביציאת מצרים אמרינן הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה אבל הכא אכתי עבדי אחשורוש אנן:
ח(ח) ואין נופלין וכו' - וא"א למנצח וכו' בשני ימי פורים משום דכתיב ביה צרה וצרה בפורים לא מדכרינן:
ט(ט) עמלק - עד מדור דור ואומרים ח"ק:
י(י) ואין המנהג לכפול - ואע"ג דקי"ל אין פוחתין מעשרה פסוקים היכא דסליק ענינא שאני:
יא(יא) וקורין המגילה - ומברכין אחריה ברכת הרב את ריבנו כדלעיל בסימן תרצ"ב וצריכין כולן לשמוע הברכה ויש מהמונים שאומרים אז קדיש אחר סיום המגילה ואינו נכון:
יב(יב) מלין התינוק קודם וכו' - ואסמכתא לזה דכתיב ליהודים היתה אורה ושמחה וששון וששון מרמז על מילה. והפר"ח כתב דיקדים קריאת המגילה וכ"מ בביאור הגר"א דמתמה על הרמ"א בזה: