אמזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה. זה שאמר הכתוב (ישעיה כו טז) בצר פקדוך צקון לחש מוסרך למו. אימתי ישראל מבקשים להקב"ה בזמן שהם בצרה. שנאמר (תהלים יח ז) בצר לי אקרא ה'. כשנכנסין בצרה מבקשין להקב"ה. שנאמר (שם ג א) מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו. ואומר (שם נד ב) בבוא הזיפים. ואומר (תהלים נב ב) בבוא דואג. ואומר (שם נז א) בברחו מפני שאול. ואף כאן בהיותו במדבר יהודה. וכן הוא אומר (שם קיח ה) מן המצר קראתי יה. (ואומר יום אירא אני אליך אקרא) ואומר (שם קיט עא) טוב לי כי עניתי. לכך נאמר במדבר יהודה:
באלקים אלי אתה אשחרך. זה שאמר הכתוב (משלי ח יז) אני אוהבי אהב ומשחרי ימצאונני. אמרה תורה אני אוהבי אהב שכל מי שהוא אוהבני אני אוהב אותו. דוד על ידי שאהב אותי אהבתיו ועל ידי ששחרני אני שחרתיו ונמצאתי לו. הוי אלקים אלי אתה אשחרך:
גצמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה. זו אדום. נחש יש לו חבר. שרף יש לו חבר. צמאון אשר אין מים אין לו חבר. כך לרשעה הזו אין לה חבר. לכך בארץ ציה ועיף. נפשנו עיפה לדברי תורה ואין מניחין אותנו. שנאמר (ישעיה מא יז) העניים והאביונים מבקשים מים ואין לשונם בצמא נשתה אני ה' אענם אלקי ישראל לא אעזבם: