מיכה פרק ה׳

וְאַתָּה בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה. שֶׁיָּצָא דָוִד מִשָּׁם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שמואל א יז:נח) ״עַבְדְּךָ יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי״ וּבֵית לֶחֶם קָרוּי אֶפְרָת שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מח:ז) ״בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת הִיא בֵּית לָחֶם״:

צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה. רָאוּי הָיִיתָ לִהְיוֹת צָעִיר בְּמִשְׁפְּחוֹת יְהוּדָה מִפְּנֵי פְּסֹלֶת רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה שֶׁבָּךְ:

מִמְּךָ לִי יֵצֵא. מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים קיח:כב) ״אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים״:

וּמוֹצָאֹתָיו מִקֶּדֶם. ״לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ״ (שם):

לָכֵן יִתְּנֵם עַד עֵת יוֹלֵדָה. יִתְּנֵם בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם עַד בֹּא הָעֵת אֲשֶׁר חָלָה וְיָלְדָה צִיּוֹן אֶת בָּנֶיהָ, צִיּוֹן אֲשֶׁר הֶחֱזִיקָה עַתָּה חִיל כַּיּוֹלֵדָה וְעַכְשָׁיו הִיא קְרוּיָה יוֹלֶדֶת. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ מִכָּאן אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁתִּפְשׁוֹט הַמַּלְכוּת הָרְשָׁעָה תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, אַךְ לְפִי פְשׁוּטוֹ זֶהוּ הַצָּעָה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי:

וְיֶתֶר אֶחָיו. שֶׁל מֶלֶךְ יְהוּדָה כְּלוֹמַר שְׁאָר שֵׁבֶט יְהוּדָה:

יְשׁוּבוּן עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל. יִתְחַבְּרוּ עִם שְׁאָר הַשְּׁבָטִים וְהָיוּ לְמַמְלָכָה אַחַת וְלֹא יֵחָצוּ עוֹד לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת:

וְרָעָה. וּפִרְנֵס אֶת יִשְׂרָאֵל:

וְיָשָׁבוּ. מִן הַגָּלֻיּוֹת:

כִּי עַתָּה יִגְדַּל. מַלְכָּם:

עַד אַפְסֵי אָרֶץ. וֶהֱבִיאוּם מִנְחָה אֵלָיו בַּסּוּסִים וּבָרֶכֶב:

וְהָיָה זֶה שָׁלוֹם. גָּמוּר וְקָבוּעַ בְּאֵין הֶפְסֵק עוֹד וְלֹא יִדְמֶה לִשְׁאָר הַתְּשׁוּעוֹת שֶׁהָיוּ צָרוֹת אַחֲרֵיהֶן:

אַשּׁוּר כִּי יָבֹא. הֲרֵי כִּי מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן ׳אִם׳, אִם יָבֹא בְּאַרְצֵנוּ כַּאֲשֶׁר בָּא עַתָּה:

וַהֲקֵמֹנוּ עָלָיו שִׁבְעָה רֹעִים. שִׁבְעָה וּשְׁמוֹנָה, רַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ שְׁמוֹתֵיהֶן בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה וְאֵינִי יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן לָמְדוּ:

וְרָעוּ אֶת אֶרֶץ אַשּׁוּר. וְיְרוֹצְצוּ כְּמוֹ (שם ב) ״תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל״:

וְאֶת אֶרֶץ נִמְרֹד. הִיא בָּבֶל:

בִּפְתָחֶיהָ. בְּשַׁעֲרֵי מְדִינוֹתֶיהָ:

כְּטַל מֵאֵת ה׳. שֶׁאֵין בָּא לָעוֹלָם עַל יְדֵי אָדָם וְלֹא יְבַקְשׁוּ פְּנֵי אָדָם עָלָיו, כָּךְ לֹא יְקַוֶּה יִשְׂרָאֵל לְעֶזְרַת אִישׁ כִּי אִם בַּה׳:

כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר. כָּךְ יְהִי מַלְכָּם שַׁלִּיט בַּכֹּל:

וְרָמַס וְטָרַף. רָמַס הִיא דְרִיסַת הָאֲרִי כְּשֶׁהוּא רָעֵב וְאוֹכְלוֹ בִּמְקוֹמוֹ, וְטָרַף הוּא כְּשֶׁנּוֹשֵׂא אֶת הַטֶּרֶף לִמְעוֹנוֹתָיו בִּשְׁבִיל גּוּרוֹתָיו וּלְבִיאוֹתָיו:

וְהִכְרַתִּי סוּסֶיךָ. הִיא עֶזְרַת מִצְרַיִם שֶׁאַתֶּם נִשְׁעָנִים עֲלֵיהֶם לְהַמְצִיאֲכֶם סוּסִים:

וְהִכְרַתִּי עָרֵי אַרְצֶךָ. וְלֹא תִצְטָרֵךְ לְעָרֵי מִבְצָר:

וְהִשְׁמַדְתִּי עָרֶיךָ. ״וַאֲשֵׁיצֵי בַּעֲלֵי דְבָבָךְ״, וְכֵן (ישעיהו יד:כא) ״וּמָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל עָרִים״ וְכֵן (שמואל א כח) ״וַיְהִי עָרֶךָ״: