תנינא · תורה פז

אדַּע, שֶׁכַּוָּנַת אֱלוּל הֵם תִּקּוּן לִפְגַם הַבְּרִית, כִּי סוֹד כַּוָּנוֹת אֱלוּל הוּא הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ (ישעיהו מ״ג:ט״ז) (וְכַמְבֹאָר בְּכַוָּנַת הָאֲרִ"י זַ"ל [יא]) – לְהָאִיר בְּחִינַת דֶּרֶךְ בַּיָּם, וְדֶרֶךְ זֶה נִפְתָּח בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל (וְעַיֵּן שָׁם בַּכַּוָּנוֹת כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁל אֱלוּל).
וְעִקָּר פְּגַם הַבְּרִית הוּא בִּבְחִינַת דֶּרֶךְ הַזֶּה, כִּי הָיָה צָרִיךְ לְהָאִיר בְּחִינַת הָרכ"ד [מָאתַיִם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה] אוֹרוֹת בִּבְחִינַת יָם, בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְהוּא נָטָה מִזֶּה, וּפָגַם בִּבְחִינַת דֶּרֶךְ, בִּבְחִינַת (בראשית ו׳:י״ב): כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ. כִּי אִשָּׁה נִקְרֵאת דֶּרֶךְ, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין ב:), וְיֵשׁ דֶּרֶךְ אַחֵר, בְּחִינַת (משלי ל׳:כ׳): דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאֶפֶת. וְהַכְּלָל – שֶׁעִקָּר הַפְּגָם בִּבְחִינַת דֶּרֶךְ, שֶׁלֹּא הֵאִיר הַדֶּרֶךְ בַּיָּם.
וְלִפְעָמִים מֵחֲמַת זֶה הַפְּגָם יוּכַל לֶאַבֵּד אֶת זִוּוּגוֹ, כִּי מֵאַחַר שֶׁנָּטָה מִזִּוּוּגוֹ, קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא אֶת זִוּוּגוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם יִמְצָא אֶת זִוּוּגוֹ, תִּהְיֶה לוֹ מְנַגֶּדֶת, וְלֹא תִּהְיֶה נוֹטָה אַחַר רְצוֹנוֹ, מֵחֲמַת שֶׁנָּטָה מִמֶּנָּה וְלֹא הֵאִיר בָּהּ, מִזֶּה נִתְהַוֶּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ רָצוֹן אַחֵר כְּנֶגְדּוֹ. וְאָז: לֹא זָכָה – כְּנֶגְדּוֹ (יבמות סג) .
וְחֹדֶשׁ אֱלוּל שֶׁאָז יְכוֹלִין לְתַקֵּן זֶה וּלְהָאִיר הַדֶּרֶךְ בַּיָּם כַּנַּ"ל, [עַל־כֵּן כַּוָּנַת אֱלוּל הֵם תִּקּוּן לָזֶה]. וּכְשֶׁמְּתַקֵּן זֶה, אֲזַי מוֹצֵא זִוּוּגוֹ, וְהִיא אֵינָהּ כְּנֶגְדּוֹ, רַק כִּרְצוֹנוֹ.
וְיֵשׁ בָּזֶה סוֹד נִפְלָא, כִּי דַּע, שֶׁזֶּה הַסּוֹד מָסַר אַבְרָהָם לֶאֱלִיעֶזֶר עַבְדּוֹ, כְּשֶׁשְּׁלָחוֹ לְבַקֵּשׁ הַזִּוּוּג שֶׁל יִצְחָק בְּנוֹ, הַיְנוּ סוֹד כַּוָּנַת אֱלוּל, שֶׁהֵם מְסֻגָּלִים לְתִקּוּן הַבְּרִית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מוֹצְאִין הַזִּוּוּג. כִּי עַל־יְדֵי הַתִּקּוּן הַנַּ"ל נַעֲשֶׂה בָּהּ רָצוֹן אֵלָיו, כִּי מִקֹּדֶם לֹא הָיְתָה נוֹטָה אַחַר רְצוֹנוֹ, כִּי נָטְתָה מִמֶּנּוּ כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא זִוּוּגוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם מוֹצְאָהּ, אֵינָהּ נוֹטָה אַחַר רְצוֹנוֹ כַּנַּ"ל, אֲבָל עַל־יְדֵי כַּוָּנַת אֱלוּל שֶׁהֵם הַתִּקּוּן לָזֶה, עַל־יְדֵי־זֶה חָזַר וְנַעֲשָׂה בָּהּ רָצוֹן אֵלָיו כַּנַּ"ל.
וְזֶה הַסּוֹד מְבֹאָר בַּתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת אֱלִיעֶזֶר, כִּי אַבְרָהָם מָסַר לוֹ הַסּוֹד הַזֶּה. וְזֶה שֶׁאָמַר אַבְרָהָם לֶאֱלִיעֶזֶר (בראשית כ"ד): וְאִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ, רְאֵה וְהַבֵּט נִפְלְאוֹת תּוֹרָתֵנוּ, כִּי רָאשֵׁי־תֵבוֹת פָּסוּק זֶה הֵם אוֹתִיּוֹת אֱלוּל, וּבָאֶמְצַע הֵם תֵּבוֹת: תֹאבֶה הָאִשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת אֱלוּל, הַיְנוּ סוֹד כַּוָּנוֹת אֱלוּל, עַל־יְדֵי־זֶה תֹאבֶה הָאִשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשָׂה בָּהּ רָצוֹן אֵלָיו כַּנַּ"ל.
נִמְצָא שֶׁבְּאֵלּוּ הַתֵּבוֹת בְּעַצְמָן שֶׁדִּבֵּר אַבְרָהָם עִם אֱלִיעֶזֶר מֵעִנְיַן הַחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא לֹא תִּתְרַצֶּה לֵילֵךְ אַחֲרָיו, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁאָמַר לוֹ: וְאִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ – בְּאֵלּוּ הַתֵּבוֹת עַצְמָן גִּלָּה לוֹ סוֹד הַתִּקּוּן לָזֶה, דְּהַיְנוּ סוֹד אֱלוּל, הַמְרֻמָּז בְּרָאשֵׁי־הַתֵּבוֹת, שֶׁהוּא הַתִּקּוּן לָזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה תֹאבֶה הָאִשָּׁה.
וְעוֹד יֵשׁ בָּזֶה סוֹדוֹת נוֹרָאִים מְאֹד.
גַּם עַיֵּן בַּמַּאֲמָר הַמַּתְחִיל: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ (בלקו"א סי' ו), כִּי שָׁם מְדַבֵּר מִכַּוָּנוֹת אֱלוּל, וְהוּא תִּקּוּן לִפְגַם הַבְּרִית כַּנַּ"ל. הַיְנוּ לְעַיֵּן בְּאוֹתוֹ הַמַּאֲמָר, וְלִזְכּוֹת לְהָבִין בּוֹ וְלַעֲשׂוֹת עִמּוֹ אֵיזֶה עֲבוֹדָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם – עַל־יְדֵי־זֶה יְתַקֵּן פְּגַם הַבְּרִית: