תורה קס

אהַדֶּפֶק דּוֹפֵק וְנוֹקֵשׁ בָּאָדָם. לִפְעָמִים הוּא נוֹקֵשׁ בָּאָדָם וּמַזְכִּיר אוֹתוֹ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת (שיר השירים ה׳:ב׳): קוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק; וְלִפְעָמִים הוּא מַזְכִּיר אֶת הָאָדָם לַעֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם,
כִּי הַדֹּפֶק בָּא מִן הַנְּשִׁימָה, וְהַנְּשִׁימָה בָּא מִן הָאֲוִיר עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר, וּכְפִי הַדִּבּוּר, כֵּן נַעֲשֶׂה הַדֶּפֶק, אִם לְטוֹב אוֹ לְהֶפֶךְ: