אא) [סעיף א'] שיעור כזית י"א דהוו כחצי ביצה. כ"כ ב"י בשם התו' חולין ק"ג ע"ב וכ"ה בתר עירובין ף' ע"ב. וכ"כ בפסקי תו' חולין או' ער"ב. וכ"כ המרדכי פ' ע"פ בסדר של פסח. וכ"כ התה"ד סי' קל"ט ובפסקים וכתבים סי' כ"ו. וכ"כ בדרשות מהרי"ל סדר הגדה. וכ"כ מהרי"ו סי' קכ"ג. והא דכתב זה בש"ע בשם י"א לפי שדבר זה אינו מוסכם כמבואר שם בתו' דיש סוברים דכזית הוא פחות משליש ביצה וכן מבואר בדברי מ"א ופר"ח ושאר אחרונים ונקט הש"ע כחצי ביצה לחומרא כדי לצאת אליבא דכ"ע. וכ"כ הכס"א או' א' דלענין הלכה אין להקל בדבר שבחובה כגון כזית מצה ומרור או לענין שיעור לברך ברכה אחרונה עד שיאכל חצי ביצה דוקא יעו"ש. וכ"כ א"א. והר"ז או' א' כתב דבמרור שהוא מד"ס וכן כל דבר שהוא מד"ס ששיעורו בכזית יש לסמוך על האומרים שהוא פחות מעט משליש ביצה אבל במצה שהיא מה"ת וכן כל דבר שהוא מה"ת יש להחמיר כסברא הראשונה אבל לענין ברכה אחרונה ובהמ"ז ששיעורו בכזית סב"ל ולא יברך עד שיאכל כחצי ביצה ולכתחלה יש ליזהר שלא להכנים עצמו לידי ספק ברכה ויאכל כחצי ביצה או הרבה פחות משליש ביצה בדבר שא"צ כזית וכן צריך ליזהר לדקדק בשאר דבר ששיעור גדול הוא קולא ושיעור קטן הוא חומרא כגון ביעור חמץ עכ"ל. אמנם מ"ש דבמרור שהוא עד"ס יש לסמוך על המקילין נראה דה"ד לענין דאמרינן דיוצא בדיעבד אם אין לו כחצי ביצה או שאינו יכול לאכול יותר משליש ביצה אבל לענין ברכת אכילת מרור אין לברך על פחות מחצי ביצה משום דק"ל סב"ל וכיון דכמה פו' ס"ל דשיעור כזית הוא כחצי ביצה איך יברך אשר קדשנו וכו' וכבר כתבנו לעיל סי' קס"ח או' מ"ו דלדעת הרמב"ם וכמה פו' דשיעור הביצה הוא י"ח דרהם מצריות ובמידי דאכילה כגון כזית מצה בליל פסח או כזית מרור או כזית לשיעור ברכה אחרונה וכו' כולם משערינן במשקל לחשבון הביצה י"ח דרהם וכזית חצי ביצה תשעה דרהם יעו"ש שכתבנו זה בשם כמה פו' וכ"ה המנהג כדי לצאת י"ח המצוה לכ"ע וגם משום ספק ברכות.
בב) שם. הגה ויאכלנו ביחד ולא מעט מעט. עיין לעיל סי' תע"ה סעי' ו' ובדברינו לשם בס"ד.
גג) שם. בהגה ובירקות צריך למעך חלל האויר וכו' וה"ה אם יש חלל במצה אינו מצטרף. מ"א סק"א. חק יוסף או' ג' ר"ז או' ב' מהכא משמע דאין משערין כזית במשקל אלא במדה אמנם כבר כתבנו לעיל דעכשיו המנהג לשער במשקל במידי דאכילה כדי לצאת אליבא דכ"ע וגם משום ספק ברכות ובודאי שא"צ לשקול רק שיאכל הרבה בענין שבודאי יש בו שיעור הס' אכן מי שאינו חפץ לאכול ה"א כשיעור מחמת איזה סיבה יש לשקול מעיו"ט כזית מצה או מרור ויאכל כמדתו בלילה. ולענין שאר איסורין אם משערין במדה או במשקל עיין לעיל סי' תנ"ו או' יו"ד.