א׳הַמַּשָּׂא֙ אֲשֶׁ֣ר חָזָ֔ה חֲבַקּ֖וּק הַנָּבִֽיא׃
הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר חָזָה. ״מַטַּל נְבוּאֲתָא״, מַה שֶּׁנָּשָׂא וְקִבֵּל בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.
ב׳עַד־אָ֧נָה יְהֹוָ֛ה שִׁוַּ֖עְתִּי וְלֹ֣א תִשְׁמָ֑ע אֶזְעַ֥ק אֵלֶ֛יךָ חָמָ֖ס וְלֹ֥א תוֹשִֽׁיעַ׃
עַד אָנָה ה׳. צוֹפֶה הָיָה בְּרוּח הַקֹּדֶשׁ שֶׁעָתִיד נְבוּכַדְנֶצַּר לִמְלֹךְ בַּכִּפָּה וְלִהְיוֹת מֵצֵר לְיִשְׂרָאֵל, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בִּנְבוּאָתוֹ ״כִּי הִנְנִי מֵקִים אֶת הַכַּשְׂדִּים וְגוֹ׳״, וְעַל זֹאת הָיָה מִתְאוֹנֵן וּמִתְפַּלֵּל.
אֶזְעַק אֵלֶיךָ חָמָס. אַזְכִּיר לְפָנֶיךָ חָמָס הֶעָשׂוּי לִי וְאֵינְךָ מוֹשִׁיעַ.
ג׳לָ֣מָּה תַרְאֵ֤נִי אָ֙וֶן֙ וְעָמָ֣ל תַּבִּ֔יט וְשֹׁ֥ד וְחָמָ֖ס לְנֶגְדִּ֑י וַיְהִ֧י רִ֦יב וּמָד֖וֹן יִשָּֽׂא׃
אָוֶן. בִּזָּה וְחָמָס.
וְעָמָל תַּבִּיט. עָמָל זֶה אַתָּה מַבִּיט וְאֵינְךָ עוֹזֵר.
וַיְהִי רִיב וּמָדוֹן יִשָּׂא. וְזֶה נְבוּכַדְנֶצַּר הַנּוֹשֵׂא רִיב וּמָדוֹן הֹוֶה וּמִתְקַיֵּם וּמַצְלִיחַ.
וַיְהִי. וְיִתְקַיֵּם אוֹתוֹ אֲשֶׁר רִיב וּמָדוֹן יִשָּׂא, כֵּן תַּרְגּוּם יוֹנָתָן.
ד׳עַל־כֵּן֙ תָּפ֣וּג תּוֹרָ֔ה וְלֹא־יֵצֵ֥א לָנֶ֖צַח מִשְׁפָּ֑ט כִּ֤י רָשָׁע֙ מַכְתִּ֣יר אֶת־הַצַּדִּ֔יק עַל־כֵּ֛ן יֵצֵ֥א מִשְׁפָּ֖ט מְעֻקָּֽל׃
עַל כֵּן תָּפוּג תּוֹרָה. עַל זֶה שֶׁיִּשְׂרָאֵל רוֹאִין הַצְלָחָתוֹ שֶׁלּוֹ, תָּפִיג וְתַעֲבֹר תּוֹרָה מֵהֶם, וְיִשְׁמְעוּ לוֹ וְיִשְׁתַּחֲווּ לַצּוּרָה בְּבִקְעַת דּוּרָא.
וְלֹא יֵצֵא לָנֶצַח מִשְׁפָּט. הַדָּת לַאֲמִתּוֹ.
מַכְתִּיר. סוֹבֵב, כְּמוֹ (תהילים כב:יג) ״אַבִּירֵי בָשָׁן כִּתְּרוּנִי״.
ה׳רְא֤וּ בַגּוֹיִם֙ וְֽהַבִּ֔יטוּ וְהִֽתַּמְּה֖וּ תְּמָ֑הוּ כִּי־פֹ֙עַל֙ פֹּעֵ֣ל בִּימֵיכֶ֔ם לֹ֥א תַאֲמִ֖ינוּ כִּ֥י יְסֻפָּֽר׃
לֹא תַאֲמִינוּ כִּי יְסֻפָּר. זֹאת לָכֶם אֲשֶׁר אֲנִי מֵקִים אֶת הַכַּשְׂדִּים, הָעָם אֲשֶׁר לֹא הָיָה כְּדַאי לְהִבָּרְאוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו כג:יג) ״זֶה הָעָם לֹא הָיָה״. הֵם אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה דְבָרִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל מִתְחָרֵט עַל בְּרִיאָתָם, וְעַתָּה יָקוּם וְיִהְיֶה מַר וְנִמְהָר לָרוּץ וְלָלֶכֶת לְמֶרְחֲבֵי אַרְצוֹת כָּל הַגּוֹיִם.
ו׳כִּֽי־הִנְנִ֤י מֵקִים֙ אֶת־הַכַּשְׂדִּ֔ים הַגּ֖וֹי הַמַּ֣ר וְהַנִּמְהָ֑ר הַהוֹלֵךְ֙ לְמֶרְחֲבֵי־אֶ֔רֶץ לָרֶ֖שֶׁת מִשְׁכָּנ֥וֹת לֹּא־לֽוֹ׃
ז׳אָיֹ֥ם וְנוֹרָ֖א ה֑וּא מִמֶּ֕נּוּ מִשְׁפָּט֥וֹ וּשְׂאֵת֖וֹ יֵצֵֽא׃
מִמֶּנּוּ מִשְׁפָּטוֹ וּשְׂאֵתוֹ יֵצֵא. מִמֶּנּוּ שׁוֹפְטִים, מִמֶּנּוּ מְלָכִים הַמְּטִילִין מַשָּׂא וְאֵימָה עַל הַכֹּל. מִשְׁפָּטִים – יושטיצי״א בְּלַעַ״ז.
ח׳וְקַלּ֨וּ מִנְּמֵרִ֜ים סוּסָ֗יו וְחַדּוּ֙ מִזְּאֵ֣בֵי עֶ֔רֶב וּפָ֖שׁוּ פָּרָשָׁ֑יו וּפָֽרָשָׁיו֙ מֵרָח֣וֹק יָבֹ֔אוּ יָעֻ֕פוּ כְּנֶ֖שֶׁר חָ֥שׁ לֶאֱכֽוֹל׃
וּפָשׁוּ פָּרָשָׁיו. רַבּוּ פָּרָשָׁיו.
ט׳כֻּלֹּה֙ לְחָמָ֣ס יָב֔וֹא מְגַמַּ֥ת פְּנֵיהֶ֖ם קָדִ֑ימָה וַיֶּאֱסֹ֥ף כַּח֖וֹל שֶֽׁבִי׃
לְחָמָס יָבוֹא. לִשְׁלֹל וְלָבֹז.
מְגַמַּת פְּנֵיהֶם. לְשׁוֹן ״הַגְמִיאִינִי נָא״ (בראשית כד:יז), ״יְגַמֶּא אָרֶץ״ (איוב לט:כד). רָץ בִּמְרוּצָה לְשָׁעָה קַלָּה כִּבְרַת אֶרֶץ, כְּאִלּוּ גָּמָא וְשָׁתָה הָאָרֶץ שֶׁלְּפָנָיו. וְאַף כָּאן ״מְגַמַּת פְּנֵיהֶם״, גְּמִיאַת שְׁאִיפַת פְּנֵיהֶם דּוֹמֶה לְרוּחַ הַקָּדִים עַזָּה שֶׁבָּרוּחוֹת, כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן.
י׳וְהוּא֙ בַּמְּלָכִ֣ים יִתְקַלָּ֔ס וְרֹזְנִ֖ים מִשְׂחָ֣ק ל֑וֹ ה֚וּא לְכׇל־מִבְצָ֣ר יִשְׂחָ֔ק וַיִּצְבֹּ֥ר עָפָ֖ר וַֽיִּלְכְּדָֽהּ׃
וְהוּא בַּמְּלָכִים יִתְקַלָּס. מִתְלוֹצֵץ בָּהֶם, וְכָל לְשׁוֹן ׳קַלָּסָה׳ לְשׁוֹן ׳דִּבּוּר׳ הַנִּדְבָּרִים בּוֹ, יֵשׁ לְטוֹב יֵשׁ לְרַע, פרלרי״ץ בְּלַעַ״ז.
מִשְׂחָק. כְּמוֹ ׳שְׂחוֹק׳, כְּמוֹ ׳מִשְׁמָר׳, ׳מִסְתָּר׳.
לְכָל מִבְצָר יִשְׂחָק. אִם אוֹיְבוֹ בְּמִבְצָר חָזָק, יִשְׂחַק לוֹ.
וַיִּצְבֹּר עָפָר. עָלָיו בְּרֹב חֵילוֹתָיו. כָּל אֶחָד נוֹשֵׂא מַשָּׂא עָפָר, וַהֲרֵי הִיא לִפְנֵי הַחוֹמָה תֵּל גָּבוֹהַּ וְנִלְחָמִים בָּהּ עַל הָעִיר, וְהִיא שְׁפִיכַת סוֹלְלָה, כִּי כְֻּלָּן מְתֻרְגָּמוֹת ״וַיִּצְבֹּר עֲלָהּ מְלֵיתָא״, וְאַף הִיא לְשׁוֹן ׳מִלּוּא׳ שֶׁהָיָה בְּעִיר דָּוִד. הוּא תֵּל גָּבוֹהַּ וְנִלְחָמִים בָּהּ, שֶׁעַל רֹאשָׁהּ מִגְדָּל בָּנוּי וְשִׁפּוּעוֹ מְשַׁפֵּעַ לַצְּדָדִין, וּסְבִיבוֹת מַרְגְּלוֹתָיו חוֹמָה נְמוּכָה לְהַחֲזִיק הֶעָפָר מִלִּפֹּל.
י״אאָ֣ז חָלַ֥ף ר֛וּחַ וַֽיַּעֲבֹ֖ר וְאָשֵׁ֑ם ז֥וּ כֹח֖וֹ לֵאלֹהֽוֹ׃
אָז חָלַף רוּחַ. אָז בִּרְאוֹתוֹ דַּרְכּוֹ צָלְחָה, רוּחַ חוֹלֶפֶת וְעוֹבֶרֶת עָלָיו, רוּחַ אַשְׁמָה. וּמַהוּ הָרוּחַ? זֶה כֹחוֹ לֵאלֹהוֹ – הַכֹּחַ הַזֶּה הוּא נוֹתֵן לֵאלֹהוֹ, וְאָמַר: אֱלֹהַי עָשָׂה לִי כָּל הַחַיִל הַזֶּה.
י״בהֲל֧וֹא אַתָּ֣ה מִקֶּ֗דֶם יְהֹוָ֧ה אֱלֹהַ֛י קְדֹשִׁ֖י לֹ֣א נָמ֑וּת יְהֹוָה֙ לְמִשְׁפָּ֣ט שַׂמְתּ֔וֹ וְצ֖וּר לְהוֹכִ֥יחַ יְסַדְתּֽוֹ׃
אָמַר הַנָּבִיא: וְאַתָּה לָמָּה תַחֲרִישׁ לְכָל זֹאת? הֲלֹא אַתָּה מִקֶּדֶם אֱלֹהַי קְדוֹשִׁי וְכוּ׳. וְזֶה שֶׁכָּתוּב ״לֹא נָמוּת״ – אֶחָד מִתִּקּוּנֵי סוֹפְרִים שֶׁבַּמִּקְרָא הוּא, שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. וְכֵן (מלאכי א:יג) ״וְהִפַּחְתֶּם אוֹתוֹ״, וְכֵן הַרְבֵּה הַמְפֹרָשִׁים בְּסִפְרֵי. וּלְפִי תִּיוּן הַסּוֹפְרִים זֶה, פֵּרוּשׁוֹ: הֲלֹא אַתָּה אֱלֹהַי מִקֶּדֶם קְדוֹשִׁי? אַל תִּתְּנֵנִי לָמוּת בְּיָדוֹ.
ה׳ לְמִשְׁפָּט שַׂמְתּוֹ. יָדַעְתִּי כִּי לֹא הֶעֱמַדְתּוֹ לָזֶה אֶלָּא לִשְׁפּוֹט אֶת הַמּוֹרְדִים בְּךָ, וּמִכָּל מָקוֹם כָּל זֶה לָמָּה יִתְקַיֵּם? הֲלֹא…
י״גטְה֤וֹר עֵינַ֙יִם֙ מֵרְא֣וֹת רָ֔ע וְהַבִּ֥יט אֶל־עָמָ֖ל לֹ֣א תוּכָ֑ל לָ֤מָּה תַבִּיט֙ בּֽוֹגְדִ֔ים תַּחֲרִ֕ישׁ בְּבַלַּ֥ע רָשָׁ֖ע צַדִּ֥יק מִמֶּֽנּוּ׃
טְהוֹר עֵינַיִם אַתָּה מֵרְאוֹת בְּרַע.
וְהַבִּיט. כְּמוֹ ׳וּלְהַבִּיט׳ אֶל עָמָל.
צַדִּיק מִמֶּנּוּ. שֶׁהוּא מְסַמֵּא אֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ.
י״דוַתַּעֲשֶׂ֥ה אָדָ֖ם כִּדְגֵ֣י הַיָּ֑ם כְּרֶ֖מֶשׂ לֹא־מֹשֵׁ֥ל בּֽוֹ׃
וַתַּעֲשֶׂה אָדָם. לִפְנֵי נְבוּכַדְנֶצַּר הֶפְקֵר כִּדְגֵי הַיָּם, שֶׁכָּל הָרוֹצֶה לָצוּד צוֹדֶה מֵהֶם.
ט״וכֻּלֹּה֙ בְּחַכָּ֣ה הֵֽעֲלָ֔ה יְגֹרֵ֣הוּ בְחֶרְמ֔וֹ וְיַאַסְפֵ֖הוּ בְּמִכְמַרְתּ֑וֹ עַל־כֵּ֖ן יִשְׂמַ֥ח וְיָגִֽיל׃
כֻּלֹּה בְּחַכָּה הֵעֲלָה. כָּל הָאָדָם זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר הֶעֱלָה בְּחַכָּה שֶׁלּוֹ.
יְגֹרֵהוּ. לְשׁוֹן ״אָגְרָה בַקָּצִיר״ (משלי י:ה), ״נֶהֶרְסוּ מַמְּגֻרוֹת״ (יואל א:יז).
ט״זעַל־כֵּן֙ יְזַבֵּ֣חַ לְחֶרְמ֔וֹ וִֽיקַטֵּ֖ר לְמִכְמַרְתּ֑וֹ כִּ֤י בָהֵ֙מָּה֙ שָׁמֵ֣ן חֶלְק֔וֹ וּמַאֲכָל֖וֹ בְּרִאָֽה׃
יְזַבֵּחַ לְחֶרְמוֹ. לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהוּא אוֹמֵר שֶׁהִיא כּוֹבֶשֶׁת הַכֹּל לְפָנָיו.
בָּהֵמָּה. כְּמוֹ ׳בָּהֶם׳, בִּשְׁבִילָם.
בְּרִיאָה. שְׁמֵנָה.
י״זהַ֥עַל כֵּ֖ן יָרִ֣יק חֶרְמ֑וֹ וְתָמִ֛יד לַהֲרֹ֥ג גּוֹיִ֖ם לֹ֥א יַחְמֽוֹל׃ {ס}
הַעַל כֵּן יָרִיק חֶרְמוֹ. יֵשׁ תְּמִיהוֹת הַרְבֵּה הַמִּתְקַיֶּמֶת, כְּמוֹ ״הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי״ דְּעֵלִי (שמואל א ב:כז), ״הֲרוֹאֶה אַתָּה״ (שם ב טו:כז), אַף כָּאן: הֲנִרְאֶה בְּעֵינֶיךָ שֶׁעַל כֵּן הוּא מַצְלִיחַ כָּל שָׁעָה? שֶׁיָּרִיק חֶרְמוֹ עַל הַכֹּל וְלָצוּד צֵיד. יָרִיק – כְּמוֹ (תהלים לה:ג) ״הָרֵק חֲנִית״, ״וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו״ (בראשית יד:יד), מִזְדַּיֵּן בְּחֶרְמוֹ.