אנזיר פרק ז - תָּנוּ רַבָּנָן: לְאַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר, אָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוּדָה לְתַלְמִידָיו: אַל יִכָּנְסוּ תַּלְמִידֵי רַבִּי מֵאִיר לְכָאן, מִפְּנֵי שֶׁקַּנְתְּרָנִין הֵם, וְלֹא לִלְמֹד תּוֹרָה בָּאִים, אֶלָּא לְקַפְּחֵנִי בַּהֲלָכוֹת הֵן בָּאִים. דָּחַק סוּמְכוּס וְנִכְנַס וְכוּ'. כָּעַס רַבִּי יְהוּדָה, אָמַר לְהוּ: לֹא כָּךְ אָמַרְתִּי לָכֶם, אַל יִכָּנְסוּ וְכוּ'. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: יֹאמְרוּ: מֵאִיר שָׁכַב, יְהוּדָה כָּעַס, יוֹסֵי שָׁתַק. תּוֹרָה, מַה תְּהֵא עָלֶיהָ?
באָמְרוּ: שְׁמַע מִינָהּ, כָּל שְׁמַעְתְּתָא דְּמִתְאַמְרָה בְּבֵי תְּלָתָא, קַדְמָאֵי וּבַתְרָאֵי אַמְרִינָן, מִיצְעָאֵי, לָא אַמְרִינָן. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אַף אַנָן נַמִּי תְּנִינָא: אָמַר נַחוּם הַלַּבְלָר: כָּךְ מְקֻבְּלָנִי מֵרַבִּי מִיַּאשָׁה, שֶׁקִבֵּל מֵאַבָּא, שֶׁקִּבֵּל מִן הַזּוּגוֹת, שֶׁקִּבְּלוּ מִן הַנְּבִיאִים, הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, בְּזוֹרֵעַ שֶׁבֶת וְחַרְדָּל בִּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, שֶׁנּוֹתֵן פֵּאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְאִלּוּ יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב לָא קָחָשִׁיב, שְׁמַע מִינָהּ.