אמנחות פרק יב - כד אָמַר רַבִּי יוחָנִין: (דברים כ״ח:ס״ו) "וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד", זֶה הַלּוֹקֵחַ תְּבוּאָה מִשָּׁנָה לְשָׁנָה. "וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם", זֶה הַלּוֹקֵחַ תְּבוּאָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת. "וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ", זֶה הַסּוֹמֵךְ עַל הַפַּלְטֵר.
בכה אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִפְּנֵי מַה נִּשְׁתַּנָה מִנְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּה: (ויקרא ב) 'נֶפֶשׁ'? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִי דַּרְכּוֹ לְהָבִיא מִנְחָה? עָנִי! מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ הִקְרִיב נַפְשׁוֹ לְפָנַי. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַה נִּשְׁתַּנָה מִנְחָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ חֲמִשָּׁה מִינֵי טִגּוּן הַלָּלוּ? מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם שֶׁעָשָׂה לוֹ אוֹהֲבוֹ סְעוּדָה, וְיוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא עָנִי, אָמַר לוֹ: עֲשֵׂה לִי מֵהֶן חֲמִשָּׁה מִינֵי טִגּוּן, כְּדֵי שֶׁאֵהָנֶה מִמְּךָ.