חלק ראשון: הלכות איסורי לשון הרע · כלל ט · סעיף ו

אהָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ (טו) אֵיזֶה דָּבָר, אָסוּר לוֹ לְסַפֵּר אַחַר כָּךְ לַאֲחֵרִים, אֶלָּא אִם כֵּן נָתַן לוֹ רְשׁוּת עַל זֶה, וְדַוְקָא אִם הוּא דָּבָר דְּלֵית בֵּה לִישָׁנָא בִּישָׁא {שאין בו לשון הרע}.