אדין ברכת מרקחת שקורין איין גימאכטץ (ר"ב ר"ג ר"ה):
כל מיני פירות שמטגנין בדבש אם הם גדולים כ"כ שיהיו עכ"פ ראויים לאכילה ע"י הדחק מברכין בפה"ע אבל אם הם עדיין אינן ראוין כשהן חיין אפילו ע"י הדחק כמו אגוזים רכים המטגנין בקליפתן הירוקות וכן שאר מיני פירות אינו מברך אלא שהכל (עיין לעיל כלל נ"א סי' ז' ובנ"א שם) (ר"ב):
בכל מיני לפתות מערין ריבין בוריקעש רעטיך חריין אינגבער מברך בפה"א דכיון שהם העיקר הדבש נעשה טפל להם (ועיין לעיל כלל נ"א סי' ב') (סי' ר"ד):
גפירות הגדלים באילני סרק כמו בארבארקעס מברך שהכל שהרי לעולם אינם ראוים לאכילה אלא על ידי שמרקחין אותן בדבש והוי כבני אסא בסי' ר"ג וכן אותן שקורין בל"א (האן פוטן) מברך שהכל:
דעל שורש מעשבים הגדלים באגמים שקורין אַייעֶר ובל"א קלמוס מברכין שהכל דאינו אלא שורש ועוד דהוי עשבא דדברא ועיין לעיל כלל נ"א סי' ד':
ה(אגרעש) שקורין (קריסטאהר בערין) וכן (פורעצקיש) שקורין (יאהנש טרויבן) וכן (מאלינעש ופאזימקעש) וכיוצא בו כשהן שלמים בפה"ע ובפ"הא. ואם מרוסקין לגמרי שהכל כדלעיל כלל נ"א סי' י':
ועל קליפת מראנץ הט"ז וא"ר כ' בפ"הא והמ"א כ' בפה"ע וכן נ"ל (סימן ר"ב):
זכמהין ופטריות שקורין שוועמליך בין מבושלין בין מרוקחין שהכל שאינו גדל רק מאויר:
חעלי וורדין שקורין רוזין איין גימאכטץ אם אינן שחוקים ומרוסקים לגמרי מברכין בפ"הא דאע"ג דגדלין על עץ כיון שהעלין אינו עיקר הפרי אלא הזרע שלהם הם העיקר (סי' ר"א):
טפלפלין וזנגוויל רטובים (ז"א במדינתינו) או המרוקח בדבש או בצוקר אעפ"י שרקחן ביבשתן מברך בפ"הא אע"ג שהם מין אילן מ"מ פלפלין לא נטעי עיקר נטיעתו אדעתא דהכי וזנגויל אינו עיקר הפרי ואפילו רקח עובד כוכבים מותר שהרי נאכלין חיין ע"י תערובת צוקר אבל שאר כל מיני פירות או ירקות וכן עלי וורדים כל שאינו ראוי לאכול אותו חי אם בשלן או רקחו עובד כוכבים אסורין משום בש"ע (סי' ר"ג):
י(יאגדעש) במדינה זו שדרכן לרסק אותן לגמרי וקורין (גיפרעגלטי) יאגדש ראוי לברך בפ"הא (ועיין לעיל כלל נ"א סי' ח' וסי' י'):