אהחשוד למכור וכו' משנה בפרק עד כמה (בכורות כ"ט) והטעם דכל היכא דאיכא חששא שיהא נודע לב"ד ששחט בכור תם שטעון קבורה ויפסיד טרחו לא טרח הלכך עורות עבודין שטרח בעבודן וכן צמר טווי דטרח ביה טובא אי נמי איננו טווי אלא עשה לבדים דהוה נמי טירחא טובא מקפיד אטירחיה ולא חיישינן דמבכור הוא אבל צמר מלובן כיון דטירחא זוטא הוא לא קפיד עליה ולא זבנינן מיניה דשמא מבכור הוא. ומ"ש אפי' של נקבה שמא יחתוך וכו' שם במשנה פליגי בה ת"ק ור"ח ופסק כת"ק דאין לוקחין אפילו של נקבה שמא יחתוך זכרותו ועושה כעין נקבות וכי שיילינן ליה מה חיתוך זה שבמקום נקבות אומר עכברים אכלוה:
סימן שיא
בית חדש (ב״ח) · ב״ח על טור יורה דעה · 1 סעיפים
כל פרקי ב״ח על טור יורה דעה (401)
סימן א–נ · סימן נא–ק · סימן קא–קנא · סימן קנב–רב · סימן רג–רנב · סימן רנג–שב · סימן שג–שנב · סימן שנג–תב · סימן תג–תג
- סימן שג
- סימן שד
- סימן שה
- סימן שו
- סימן שז
- סימן שח
- סימן שט
- סימן שי
- סימן שיא
- סימן שיב
- סימן שיג
- סימן שיד
- סימן שטו
- סימן שטז
- סימן שיז
- סימן שיח
- סימן שיט
- סימן שכ
- סימן שכא
- סימן שכב
- סימן שכג
- סימן שכד
- סימן שכה
- סימן שכו
- סימן שכז
- סימן שכח
- סימן שכט
- סימן של
- סימן שלא
- סימן שלב
- סימן שלג
- סימן שלד
- סימן שלה
- סימן שלו
- סימן שלז
- סימן שלח
- סימן שלט
- סימן שמ
- סימן שמא
- סימן שמב
- סימן שמג
- סימן שמד
- סימן שמה
- סימן שמו
- סימן שמז
- סימן שמח
- סימן שמט
- סימן שנ
- סימן שנא
- סימן שנב