אאין הנדר ניתר וכו' עד סוף הסימן הכל הוא בתשובת הרא"ש בסוף כלל י' והביא ראיה לדבריו:
בומ"ש ושוב נשאל על הקיום פי' שהמקיים הנדר נתחרט ונשאל עליו אינו מועיל דכיון שחל הנדר אחר שקיימו זה שוב אין לו התרה אלא ע"י חכם או ג' הדיוטות משא"כ בבעל דקיים נדרי אשתו דיכול לישאל על הקיום כמ"ש בסימן רל"ד ושם יתבאר בס"ד:
גומ"ש ומיהו אם נדר לזמן וכו' ג"ז בתשובת הרא"ש שם והביא ראייה מדתנן בפ"ד נדרים נטיעות הללו קרבן עד שיקצצו שור זה עולה ל' יום ולאחר ל' יום שלמים וכן שאיני נושא פלונית שאביה רע וכו' דה"ל קביעות זמן כאילו פי' לא אשאנ' עד שימות אביה וא"צ התרה ובתשובה להרמב"ן סי' רע"ז הביא ראייה מפרק קונם יין שאיני טועם וכו' כמ"ש לעיל בסי' ר"כ דאינו אסור אלא עד הזמן שנדר וא"צ התרה וה"א בפ"ק דביצה דף ה' בין לפרש"י ובין לפי' התוס':